יוסף ה״צדיק״. מה זה אומר ולמה זה מעניין אותי

יום מאד מאד מיוחד - עם פוטנציאל להתחבר לתודעה משנת חיים.

אנחנו יודעים שכל יום, ולמעשה כל שעה ודקה בשנה - מחברים אותנו לאנרגיות ומודעויות ותובנות משתנים. החל מהתמיכה של היקום ביכולות האינטואיציה שלנו בזמן שהיקום משדר תדר של מזל עקרב למשל או יזמות ולקיחת סיכונים בתקופה שהטלה ממלא את האוויר - וכלה בתדרים על בסיס יומי: בשבתות הנגישות להקשבה פנימה לנבחי הנשמה וחיבור לתדרי השקט הפנימי, מסרים אישיים וכלליים הרבהה יותר זמינה מימים החול וכד׳.

ישנם ימים עוד יותר יחודיים ועוצמתיים המפוזרים לאורך השנה כמו החגים, מולד לבנה, וכד׳. וישנם ימים שקיבלו את תכנם האנרגטי מאישים בהסטוריה שהצליחו להגיע לרמות רוחניות שפרצו דרך ואפשרות לשאר האנושות להגיע אחריהם להישגים רוחניים כאלה ואחרים.

אחד מהם היה היום: חיבור ליוסף הצדיק והיכולות שהוא הנחיל לכולנו - אם נדע להתחבר.

אז מה זה בכלל ״צדיק״? מה זה לא? ולמה זה אמור לעניין אותי?

לפי ספר הזוהר וידע הקבלה, צדיק זה לא - מי ששומר המון מצוות ומתפלל הרבה ואולי יש לו את הזקן הכי ארוך. זה אפילו לא מי שכל היום עושה מעשים טובים. שזה לא דבר רע בכלל אבל לא כ״כ קשור.

הזוהר מסביר ש״צדיק״ הןא יסודץ ספירת יסוד. טוב, מה זה יסוד ומה זו ״ספירה״?

הנה אנחנו חוזרים להנחת הבסיס: העולם שלנו, כמו כל אחד מאיתנו, בנויים משני מרכיבים עקריים: נשמה - משהו כזה לא מוחשי, אן לו התחלה ואין לו סוף, לא רואים אותו, לא מודדים אותו, אין לו צבע, ריח (פיזי... יש ריח ברוחני ), או משקל, אבל בלעדיו - הגוף שלנו בעצם ללא ״חיים״. גוף: לא צריך להציג. הוא זה שמאחסן את מה שנקרא נשמה. זה שאנחנו בקלות מזהים, נותנים לו שם ואוהבים גם למדוד, לשפוט, להעריך וכו׳.

הנשמה בלי הגוף - לא ממש יכולה לעשות כלום בעולם הזה. הגוף בלי הנשמה - כיסינו. כן. גם לא ממש יכול להועיל לאף אחד.

כל אחד מאיתנו הגיע לכאן עם שני החלקים ההופכיים האלה שתכלס, די רבים ביניהם כל הזמן, הנשמה לא ממש בעניין לנוח - היא בעלת כוחות אינסופיים וכל הזמן בקטע של לדאוג לכולם, לחלק, להעצים, לשמח, להרבות אהבה, אחדות וכל זה. הבנתם את הראש. הגוף - הבנתם גם. כן, אני אקום בבוקר שמח - אעשה מלא דברים טובים אבל.. יש מגבלות יש נסיבות, אני ואינסוף - לא חיים באותו עולם. יש. סוף. יש גבול למה שאני יכול ויש גבול למה שאני מוכן. והגוף החביב הזה אכן חווה הגבלות, נפילות, אכזבות, אתגרים, פחדים, דכאון או שנים או ... ואתה ואני וכולנו הגענו לכאן להשכין שלום בין שניהם בצורה הטובה ביותר. ויש רק אחת כזאת.. כשהגוף יבין שבלי הנשמה הוא לא מגיע רחוק - ומאפשר לנשמה להוביל אותו לגלות את הפוטנציאל האינסופי שחבוי בתוכו ע״י שתוף פעולה.

והנה חזרנו להסביר מה זה ״צדיק״. לפי ספר הזוהר, צדיק הוא אדם שהגיע ליכולת שליטה על הקול של הגוף שמנסה להגביל כל היום ולרתום אותו לעבוד יחד עם הנשמה למקום בלתי מוגבל בשום דרך ואופן. אז מה אמרנו? ״ספירת״ ״יסוד״?

אמרנו שגם העולם וגם הגוף מורכבים מאלמנט מסוים אינסופי, לא מדיד, לא נראה שבלתי ניתן לחוות ע״י 5 החושים של הגוף, ומאלמנט פיזי, שניתן. (למדוד, לספור, להרגיש, לחוות ב 5 החושים). ו... יש את כל מה שביניהם. כדי שהאלמנט האינסופי ואין-מדידי יוכל להתגשם לתוצר גשמי, הוא עובר תהליך ״התגשמות״. מחסר שום שמץ של חומר - דרך קצת, טיפה תכונות חומר... בלי להכנס לפרטים... יש 10 ״תחנות כח״ או יותר נכון ״שנאי זרם״ כאלה שדרכם הזרם הלגמרי רוחני... מוריד רמת ״רוח״ ומעלה רמת״ חומר עד להגיעו למקום שבו אנחנו חיים ומקבלים אותו. אלה הן ה״ספירות״.

ספירת יסוד היא ה״שנאי״ האחרון בסולם לפני שה״אור הרוחני״ מתחבר עם העולם הגשמי. ומהכיוון השני - ספירת יסוד היא הספירה הראשונה מעל - לעולם שכולו רק חומר.

יוסף לא נולד ״יוסף הצדיק״. תכלס - רק 3 אנשים בהסטוריה של הכתובים קיבלו את התואר ״צדיק״. יוסף הפך למצב צבירה ״צדיק״ / ספירת יסוד, ע״י היכולת שלו לא ליפול בפח של הגוף שלא ממש מכיר נשמה - שכל הזמן מתמרמר, קשה לי, לא טוב לי, לא נוח, לא מתחשק כרגע, אבל ההוא, אבל זה... אלא הצליח בכל פעם להתעלות ולהתגבר ולהשאר מכוונן לתדר נשמה. הכל טוב, גוף. הכל בסדר. אנחנו עוברים את זה. תנוח. קטן עלינו.

עמ״נ להגיע למקום שהשריר של ״אני כן יכול כי הנשמה יכולה״ מפותח לרמה של מעל למגבלות החומר - אנחנו כולנו עוברים חדרי כושר שמתגברים בהתאם לפיתוח השרירים שלנו. השרירים של - "הכל בסדר - we got this". יוסף - לאורך כל סיפור חייו המפורסם - דילג משוכה אחרי משוכה עד שהגיע לקשה מכל - ועבר. יוסף הצדיק זו מדלית זהב ליכולת לעמוד בכל מצב בחיים ולהשאר cool. וברגע שאתה נשאר פוקר פייס למרות מכשולים ומגבלות - יש לך את החיים האידיאלים. הכל מתחבר. כל הקלפים ביד שלך.

אנשים שמגיעים ליכולות האלה - גם המוות לא יכול להם. הם פשוט כבר כזה... די, גוף מגביל. הבנתי אותך. שחרר אותי. אני יכול לעשות הרבה יותר בלעדיך. יאללה ביי. הם בוחרים יום שמתאים להם (ברמה שלהם, הם כבר יותר בוחרים יום שמתאים לנו - יום שאם הם יעזבו ביום הזה - אנחנו נוכל לקבל הכי הרבה מהיכולות שלהם. ואז, ביום שאדם בעל יכולות לנהל את הגוף בהתאם ליכולות הבלתי מוגבלות של הנשמה עוזב את הגוף, באותו יום כל הכח שהוא גילה לאורך כל החיים שלו... בכל האולימפיאדות שהשתתף וניצח - מתפשט בעולם ונהיה זמין לכולנו להתחבר אליו.

נהניתם? למדתם? בא לכם לחיות בעולם שיותר ויותר אנשים חיים את המשימה של הנשמה שלהם לעשות טוב בעולם? שתפו.

רוצים לדעת יותר ולקבל יותר חיבור ליכולות האישיות שלכם ולמשימה האישית שלכם ולהתגבר על מה שהגוף והאישיות שלכם רוצים להתגבר? בקרו אותי ונדבר!